לינת שטח אינה רק נחלתם הזמנית של מיטיבי לכת ושל אוהבי הספורט האתגרי. לינת שטח היא פתרון מצוין לא רק להעביר לילה אלא אף לבלותו בשטח, באוהלים ממוזגים או מחוממים – תלוי בעונת השנה,ף אם חמה או אם קרה – לזוגות רומנטיים, למשפחות, לקבוצות. לינת שטח היא פתרון מצוין לגיבוש חבורות, באשר היא מאפשרת ולעתים אף מחייבת (כן, גם את, נחמה, לא יזיק לך לעזור בקילוף תפוחי האדמה...) לשתף פעולה ולהתגבש כצוות.
לינת שטח בקמפינג, באורחנים, בשמורות ובחניונים, במתחמים שהוכשרו על ידי בעליהם – ציבוריים או פרטיים – לאפשר לינת שטח בתנאים נוחים, עם שירותים, מקלחות, תאורה, חיבור לחשמל, מקררים ואפשרות להכין ארוחות בשטח.
לינת שטח אינה נקשרת עוד בדימויים של הסולדים ממנה עם חשיפה בלתי נמנעת לרוח, לקרה, לאבק הדרכים, לתעתועיו הקיצוניים של מזג האוויר. לינת שטח בתנאים טובים ונוחים היא חוויה. היא נעדרת סממנים של בית מלון יוקרתי או של צימר מהודר. הטבע מאיר פנים לכולם, שווה בשווה, השמים הם אותם שמיים, הכוכבים – אותם.
לינת שטח מוזילה מאוד את עלות הפעילות המחייבת לינה של לילה אחד או של לילות אחדים. כאשר עורכים מסע מצפון הארץ לדרומה, או ההיפך, מן הסתם יש הכרח ללון בדרכים. אין כמו לינת שטח כדי לסכם יום של מסע חווייתי – מי ברגל ומי ברכב או באופניים – ולתכנן את יום המחרת, סביב מדורה ועליה משחיר ומבעבע, עם רתיחתו, קפה בפינג'אן והזרדים מתפצחים בדממה או על רקע דיבור או שירה בציבור,בקול שעושה נעים וחם.
לא כל אחד יכול להתרגל ל לינת שטח. יש שאינם יכולים להירדם אלא בביתם, על מיטתם. אפשר להבין אותם. גם אני איני מהמסוגלים להירדם מחוץ לבית, אבל אני זוכר את המחנות הצופיים, כשהיינו בתנועה ( השומר הצעיר) – לליה אחד אני זוכר יותר מכל, לדיראון. בוקר אחד, לאחר אותו לילה אחד, השכמנו קום, יותר נכון הושכמנו, כל השכבה, ובעודנו מנסים להשתחל החוצה מבעד לשקי השינה הסתכלנו זה על זה וכולנו, פה אחד, התפוצצנו מצחוק. התברר כי חניכים מקן שומרי עירוני צבעו אותנו במשחת נעליים ובמשחת שיניים ואיפרו אותנו כחיילים שיוצאים למארב. היו קטעים. עם השנים, כאשר פג תוקפם של הבושה, של העלבון וגם של ההשפלה – נותרה לינת שטח זכורה לי כחוויה...
לינת שטח בקמפינג, באורחנים, בשמורות ובחניונים, במתחמים שהוכשרו על ידי בעליהם – ציבוריים או פרטיים – לאפשר לינת שטח בתנאים נוחים, עם שירותים, מקלחות, תאורה, חיבור לחשמל, מקררים ואפשרות להכין ארוחות בשטח.
לינת שטח אינה נקשרת עוד בדימויים של הסולדים ממנה עם חשיפה בלתי נמנעת לרוח, לקרה, לאבק הדרכים, לתעתועיו הקיצוניים של מזג האוויר. לינת שטח בתנאים טובים ונוחים היא חוויה. היא נעדרת סממנים של בית מלון יוקרתי או של צימר מהודר. הטבע מאיר פנים לכולם, שווה בשווה, השמים הם אותם שמיים, הכוכבים – אותם.
לינת שטח מוזילה מאוד את עלות הפעילות המחייבת לינה של לילה אחד או של לילות אחדים. כאשר עורכים מסע מצפון הארץ לדרומה, או ההיפך, מן הסתם יש הכרח ללון בדרכים. אין כמו לינת שטח כדי לסכם יום של מסע חווייתי – מי ברגל ומי ברכב או באופניים – ולתכנן את יום המחרת, סביב מדורה ועליה משחיר ומבעבע, עם רתיחתו, קפה בפינג'אן והזרדים מתפצחים בדממה או על רקע דיבור או שירה בציבור,בקול שעושה נעים וחם.
לא כל אחד יכול להתרגל ל לינת שטח. יש שאינם יכולים להירדם אלא בביתם, על מיטתם. אפשר להבין אותם. גם אני איני מהמסוגלים להירדם מחוץ לבית, אבל אני זוכר את המחנות הצופיים, כשהיינו בתנועה ( השומר הצעיר) – לליה אחד אני זוכר יותר מכל, לדיראון. בוקר אחד, לאחר אותו לילה אחד, השכמנו קום, יותר נכון הושכמנו, כל השכבה, ובעודנו מנסים להשתחל החוצה מבעד לשקי השינה הסתכלנו זה על זה וכולנו, פה אחד, התפוצצנו מצחוק. התברר כי חניכים מקן שומרי עירוני צבעו אותנו במשחת נעליים ובמשחת שיניים ואיפרו אותנו כחיילים שיוצאים למארב. היו קטעים. עם השנים, כאשר פג תוקפם של הבושה, של העלבון וגם של ההשפלה – נותרה לינת שטח זכורה לי כחוויה...
