ימי גיבוש

ימי גיבוש הם שם נרדף לימי כיף אבל יש להם גם ערך מוסף, הנובע ונגזר משמם. זה מכבר הכירו מנהלים העומדים בראש ארגונים – אם חברתיים ואם עסקיים – בחשיבותם של ימים שבהם כל הארגון, החל מבכירי מנהליו וכלה באחרוני עובדיו, יוצאים אל מקום כל שהוא, בדרך כלל בחיק הטבע, אל מתחם קמפינג כל שהוא, ושם מבלים, אוכלים, מקיימים הרצאה או סדנאות, עורכים הפעלות, מטיילים, טובלים במים, נחים, ממלאים מצברים.

מקומות יצירתיים לקיום ימי גיבוש הם, לדוגמה, רפטינג נהר הירדן, מסעדת סהרה בשומרה, ספא שוקולד במושב בני יהודה, הבית העתיק – חוויה דרוזית במרכז המבקרים בבית ג'אן, באלי באגי – טיולי טרקטורונים במושב רמות נפתלי ועוד.

ימי גיבוש בחופי הכנרת מאפשרים לקבוצות לשלב בילוי בלתי פורמלי עם לינת שטח. אין הכרח לקיים ימי גיבוש בעלויות רבות. ניתן להוזילם באופן משמעותי ככל שתכניהם אינם מחייבים השקעה כספית והתשלום עבור הזכות להשתמש במקום שבו הם נערכים אף הוא זול-ביחס.

חברות שונות הנוהגות להוציא את עובדיהן לימי גיבוש מגלות את תועלתם שניתנת להיאמד גם במונחים כלכליים. כאשר עובדים מרגישים כי להנהלה איכפת מהם והיא אינה חוסכת בזמן ובמשאבים כדי לחבב עליהם את מקום העבודה ולאפשר להם גם להינפש במסגרתו הם חשים עצמם מחויבים אליו ביתר שאת ומחזירים את ההשקעה ( הלא גבוהה) בהם ב"ריבית דריבית".

ימי גיבוש הם הזדמנות של חברי קבוצה להתוודע זה אל זה באופן בלתי אמצעי, מחוץ ל"קופסה", אשר מיקומו של כל אחד מהם בה הוא קבוע למדיי במסגרת הארגונית הקבועה והקשיחה. ימי גיבוש בחיק הטבע, שבהם חשים את משמעות השינוי באוויר ובאווירה, מתבררים כתרומה רבת חשיבות ליחיד ולכלל.

יש אין-ספור דרכים לצקת תוכן במסגרת ימי גיבוש – טיולים, יקבים, גלריות, מוזיאונים, מסעדות, מצנחי רחיפה, קייקים, ספא, רכיבה על סוסים, כתבי חידה, מסעות בעקבות לוחמים, וכמובן – שילובים שונים של הפעילויות והאטרקציות השונות. כאשר המטרה היא גיבוש – אין הכרח לקדש למענה כל אמצעי אבל ניתן בהחלט להשיגה באמצעות שילוב בין מגוון אמצעים העומדים לראשות המתכננים.

לינת שטח

לינת שטח אינה רק נחלתם הזמנית של מיטיבי לכת ושל אוהבי הספורט האתגרי. לינת שטח היא פתרון מצוין לא רק להעביר לילה אלא אף לבלותו בשטח, באוהלים ממוזגים או מחוממים – תלוי בעונת השנה,ף אם חמה או אם קרה – לזוגות רומנטיים, למשפחות, לקבוצות. לינת שטח היא פתרון מצוין לגיבוש חבורות, באשר היא מאפשרת ולעתים אף מחייבת (כן, גם את, נחמה, לא יזיק לך לעזור בקילוף תפוחי האדמה...) לשתף פעולה ולהתגבש כצוות.

לינת שטח בקמפינג, באורחנים, בשמורות ובחניונים, במתחמים שהוכשרו על ידי בעליהם – ציבוריים או פרטיים – לאפשר לינת שטח בתנאים נוחים, עם שירותים, מקלחות, תאורה, חיבור לחשמל, מקררים ואפשרות להכין ארוחות בשטח.

לינת שטח אינה נקשרת עוד בדימויים של הסולדים ממנה עם חשיפה בלתי נמנעת לרוח, לקרה, לאבק הדרכים, לתעתועיו הקיצוניים של מזג האוויר. לינת שטח בתנאים טובים ונוחים היא חוויה. היא נעדרת סממנים של בית מלון יוקרתי או של צימר מהודר. הטבע מאיר פנים לכולם, שווה בשווה, השמים הם אותם שמיים, הכוכבים – אותם.

לינת שטח מוזילה מאוד את עלות הפעילות המחייבת לינה של לילה אחד או של לילות אחדים. כאשר עורכים מסע מצפון הארץ לדרומה, או ההיפך, מן הסתם יש הכרח ללון בדרכים. אין כמו לינת שטח כדי לסכם יום של מסע חווייתי – מי ברגל ומי ברכב או באופניים – ולתכנן את יום המחרת, סביב מדורה ועליה משחיר ומבעבע, עם רתיחתו, קפה בפינג'אן והזרדים מתפצחים בדממה או על רקע דיבור או שירה בציבור,בקול שעושה נעים וחם.

לא כל אחד יכול להתרגל ל לינת שטח. יש שאינם יכולים להירדם אלא בביתם, על מיטתם. אפשר להבין אותם. גם אני איני מהמסוגלים להירדם מחוץ לבית, אבל אני זוכר את המחנות הצופיים, כשהיינו בתנועה ( השומר הצעיר) – לליה אחד אני זוכר יותר מכל, לדיראון. בוקר אחד, לאחר אותו לילה אחד, השכמנו קום, יותר נכון הושכמנו, כל השכבה, ובעודנו מנסים להשתחל החוצה מבעד לשקי השינה הסתכלנו זה על זה וכולנו, פה אחד, התפוצצנו מצחוק. התברר כי חניכים מקן שומרי עירוני צבעו אותנו במשחת נעליים ובמשחת שיניים ואיפרו אותנו כחיילים שיוצאים למארב. היו קטעים. עם השנים, כאשר פג תוקפם של הבושה, של העלבון וגם של ההשפלה – נותרה לינת שטח זכורה לי כחוויה...